דברים שקורים בחדר הגישור

מה קורה בחדר הגישור?

הליך גישור הוא הליך בו שני בני זוג פועלים לפתור מחלוקות ולהגיע להסכמות באמצעות צד שלישי - מגשר. תפקיד המגשר הוא לנסות לסייע לצדדים בכל מיני דרכים להגיע למפגש רצונות ולפתרון המחלוקות או הסכסוך.

הסכם כניסה להליך גישור

בטרם מתחיל הליך הגישור חותמים הצדדים והמגשר על הסכם כניסה להליך הגישור.זהו הסכם המסדיר את היחסים בין המגשר למגושרים (הצדדים), וכולל בין היתר התייחסות לעניינים הבאים:

הצגת הליך הגישור ועקרונותיו
חובות הצדדים המתגשרים וחובות המגשר
חובת תום הלב בהליך הגישור
סודיות הליך הגישור והנאמר בו
התחייבות הצדדים לא לזמן את המגשר לעדות
יידוע הצדדים על זכותם להיוועץ בעורך דין
חובת המגשר לנהוג במקצועיות
זכות כל אחד מהצדדים להפסיק את הגישור בכל שלב
רשות המגשר להפסיק את הגישור בכל שלב אם הוא רואה זאת לנכון משיקולים מקצועיים
הצהרת המגשר כי אין בינו לבין מי מהצדדים היכרות קודמת
העלאת הסכמות על הכתב
רשות המגשר להציע פתרונות
היעדר אחריות המגשר לפתרונות מוסכמים שהושגו מתוך רצון חופשי של הצדדים
חובת המגשר שלא לתת שירות מקצועי למי מהצדדים, לפני ואחרי הגישור
רשות המגשר להיוועץ במומחה
התחייבות הצדדים שלא לפעול באופן חד־צדדי ולא לנקוט הליכים בבית המשפט, כל עוד הליך הגישור מתקיים
שכר טרחת המגשר

אישור הסכם גירושין

במידה שהליך הגישור מסתיים בהסכם גירושין, בני הזוג חותמים על ההסכם ויכולים להגיש לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה בקשה ל"גירושין בהסכמה".

בהתאם לחוק במדינת ישראל, על מנת שלהסכם גירושין יהיה תוקף משפטי הוא חייב להיות מאושר על ידי בית הדין הרבני או על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

בני הזוג יכולים להגיש את הבקשה לאישור הסכם הגירושין באמצעות המגשר, או בלעדיו, ובית המשפט או בית הדין יקבעו מועד לדיון בבקשה. במהלך הדיון ההסכם ייבדק, תוך התמקדות בטובת הילדים, אך לא רק, ולאחר מכן יאושר.

אופיו של הליך ההליך בחדר הגישור

היפה בהליך הגישור הוא שאופיו מעוצב על ידי הצדדים עצמם. מה שיש זה מה שהם מביאים.

לפעמים בחדר הגישור נוצר הליך גישור פרקטי שבוחן פתרונות מעשיים בלבד וכולו מכוון להסכם הגישור שיגיע בסופו;

לפעמים נוצר תהליך פנימי של שיח ובירור, המאפשר שינוי בתפיסת הסכסוך וההליך;

לפעמים מתחיל מהלך המהווה מעין הכנה לטיפול עבור בני זוג שהזוגיות שלהם עוד אינה אבודה;

ולפעמים נחשף הקונפליקט במערומיו. חוסר תקשורת, כעסים, צעקות והאשמות. מכל זה, ועל אף כל זה, צריך המגשר ליצור מרקם עדין של מפגש רצונות.

הפגישה המשותפת והפגישה הנפרדת בחדר הגישור

בבסיסו, הליך הגישור מתנהל בין שני הצדדים המתגשרים והמגשר. אף על פי כן, בין כלים העומדים לרשות המגשר נמצא כלי מופלא והוא הפגישה הנפרדת.

בכל שלב במהלך הגישור יכול המגשר לבקש לקיים פגישה נפרדת עם מי הצדדים.

הפגישה הנפרדת היא פגישה שמה שנאמר בה סודי, כלומר לא מועבר לצד השני, למעט במקרים שבהם הצד שנפגש בפרטיות עם המגשר מסכים לכך במפורש.

הפגישה הנפרדת יכולה לחשוף את מהות הקונפליקט ואת המוטיבציה שבבסיסו, ולאפשר למגשר מנוסה, המיומן בשימוש מקצועי בכלי זה, להבין את עומקו ולהרחיב את האפשרויות להצעת פתרונות.

הרצון החופשי בחדר הגישור

בחדר הגישור, מה שמדבר הוא הרצון החופשי של הצדדים. הסכם גירושין הוא בעצם מפגש של רצון הצדדים העוברים תהליך של בירור פנימי ומגיעים לאיזון של צרכים ואינטרסים על פי רצונם החופשי בלבד.

בניגוד להליך המשפטי, שבו יש לכאורה מנצח ומנוצח, "מקרבן" וקורבן, בהליך הגישור לשני הצדדים יש חירות מלאה, הם אלה ש"מביימים את הסצנה", הם הריבון של עצמם, ומתוך הכרת היתרונות והחסרונות, מתוך מלאות ושלמות, הם בוחרים באופן חופשי להגיע להסכם – וזוהי המשמעות העמוקה של המילה שלום. שלום מלשון שלמות. שלום פנימי ושלום עם הצד השני. "ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום".

רגשות בחדר הגישור

בתחילה, כאשר תחום הגישור ויישוב הסכסוכים היה בחיתוליו, הרגשות לא תפסו את המקום הראוי להם במחקר, והתפיסה הייתה רציונלית, היינו ההנחה הייתה שבתהליך של משא ומתן אין כלל מקום לרגשות. היה מקובל לחשוב שקשה ולא יעיל לפתור סכסוך תוך התייחסות לרגשות.

ואולם תפיסה זו התבררה כשגוייה בכל העניינים ובפרט כשמדובר בגישור לגירושין. במקרים רבים, רגשות, ובפרט הכעס, הם עובדת חיים שיש להתמודד איתה. כשהרגשות השליליים מתפרצים לא ניתן לנהל דיאלוג, ועל המגשר לדעת כיצד להכיל אותם ולהתמודד איתם.

במקרים רבים בעולמנו גילוי רגשות נתפס כחולשה, כאיבוד שליטה, כהתעלמות מאינטרסים, כאימפולסיביות. שיח רגשי עלול לגרום לתחושת פגיעות. חלק מאיתנו התחנכו להדחיק רגשות בכלל, ובטח שלא להפגין אותם בציבור.

אצלי בחדר הגישור נותנים כבוד לרגשות, ופעמים רבות הם העיקר. לא מפחדים מכעס, לא מפחדים מפחד. אך יחד עם זאת לא מאפשרים העלבה ועלבון.

רגש הכעס בחדר הגישור

כל מגשר, ובפרט מגשר בגישור לגירושין, אמור לא פעם להתמודד עם כעסים של הצדדים המתגשרים.

בחדר הגישור שלי לכעס יש "מקום של כבוד". התמודדות נכונה איתו יכולה לפרק מטענים ולהביא להרחבה של תפיסת הקונפליקט.

שם המשחק הוא "לא להיבהל מכעס בגישור", כל עוד הוא לא מידרדר להעלבות, קל וחומר לאלימות מילולית.

בדרך כלל הרגשות הראשונים שמתעוררים בעת קונפליקט בכלל, ובחדר הגישור בפרט, הם כעס ופחד. כעס הוא הרגש שהכי קל לזהות.

הביולוגיה של הכעס

הכרת הביולוגיה של הכעס יכולה לחזק את המודעות למה שעובר עלינו וליצור גבולות נכונים בחדר הגישור.

מקורו של הכעס הוא באמיגדלה במוח, היינו באזור ההישרדותי שלנו. האמיגדלה רגישה מאוד להורמוני דחק והיא מעורבת בוויסות רגשי. בדרך כלל אנחנו מייחסים את הכעס לזולת, ולא מודעים לכך שמה שמסתתר מאחורי הכעס הוא דווקא אכזבה, עלבון וכדומה.

נטרול רגש "הפראייריוּת" בהליך הגישור

הרגשת ה"אני פראייר/ית" מבטאת תחושה סובייקטיבית של קיפוח. תחושה זו מתכתבת, לכאורה, עם שאלות של צדק ואמת כפי שהם נתפסים בצורה סובייקטיבית על ידי אחד הצדדים. מגשר מיומן שואף לכך שתוצאת הגישור לא תהיה מעוולת כלפי אף אחד הצדדים. מצד שני לא לכל צד שחש "פראייר" אכן נגרם עוול בפועל. אצלי בחדר הגישור מפרקים את תחושת הפראייריוּת לגורמים ומחלצים מתוכה את מה שחשוב באמת. מגשר מיומן יודע להמיר עמדות (כמו אני "מרגיש/ה פראייר/ית") לצרכים ואינטרסים, ולאפשר לצד שחש "נדפק" לבנות בתודעתו מסגרת חדשה לקונפליקט ולנקות את דעתו משיקולים זרים.

אימון (COACHING) בחדר הגישור

לעיתים מתפתח בחדר הגישור שיח של אימון אישי (קואוצ'ינג). הדבר יכול לקרות בפגישות הנפרדות, שבהן מתפתח שיח של התבוננות אינטראקטיבית בעתיד ובצמיחה שלאחר הגירושין. לעיתים מתפתח שיח של אימון גם בפגישות המשותפות, שאז מתאפשרת לצדדים התבוננות בהורות המשותפת ובניהול הקשר ביניהם בעתיד. בשני המקרים אני מכוון להתבוננות ב"חצי הכוס המלאה" ולהתחלת הנעה לפעולה.

הנעה לפעולה בחדר הגישור

הנעה לפעולה בחדר הגישור יכולה לפתוח מרחבים חדשים של תודעה אשר יורדים לארציות ומניעים את המתגשרים לפעולה.

לפעמים הנעה לפעולה אינה בהכרח הכוונה ישירה לפעולה אלא עידוד להתבוננות או לתובנה חדשה, שבעיתה תניע לפעולה.

לעיתים, כאשר המתגשרים מכוונים לשם, יכול להתפתח בחדר הגישור שיח מעשי של "מה עושים?", כלומר מהי הפעולה הנכונה שיש לנקוט. בין אם מדובר בכל אחד מבני הזוג בנפרד, ובין אם מדובר בשותפות במהלך ולאחר הליך הגירושין.

יש שהפעולה הנדרשת היא ייעוץ/טיפול זוגי. בהתבוננות משותפת אינטראקטיבית אפשר להבין את הערך הטמון בטיפול ולעיתים ניתן במהלך הגישור גם להתאים את סוג הטיפול/ייעוץ הנכון. הכול לפי רצון המתגשרים.

שלבים בחדר גישור

A.R.I.A

פרופ' ג'יי רוטמן הגה את תיאוריית ה־A.R.I.A בגישור, המציגה ארבעה שלבים בהליך הגישור:

השלב הראשון: A – Antagonism (אנטגוניזם)

השלב השני: R – Resonance (הדהוד)

השלב השלישי: I – Invention (יצירתיות/המצאתיות)

השלב הרביעי: A – Action (פעולה)

השלב הראשון, שלב האנטגוניזם, הוא ברוב המקרים בלתי נמנע – הרבה פעמים המתגשרים מגיעים טעונים בכעס, ובשלב הזה עליהם לענות על שאלת "המה?" – כלומר מהי מהות הסכסוך.

השלב השני, שלב ההדהוד, הוא השלב שבו המתגשרים מכוונים לבדוק מדוע העניין כל כך חשוב עבורם. בשלב הזה הם עונים על שאלת "הלמה?".

השלב השלישי, שלב היצירתיות, הוא השלב שבו המתגשרים, בסיוע המגשר, מחפשים פתרון יצירתי לסכסוך.

השלב הרביעי, שלב הפעולה, הוא השלב שבו הצדדים, בסיוע המגשר, מתכווננים לפעולה שיש לבצע על מנת לפתור את הסכסוך.

השלב השלישי והרביעי מתייחסים לשאלת "האיך?" – כלומר איך לפתור את הסכסוך.

אצלי בחדר הגישור נעבור את השלבים יחד, מהכעס ועד הפעולה שתביא לפתרון הסכסוך, בתנועה חוזרת של פנימה והחוצה, עד למציאת הפתרון ההולם ביותר את אישיות המתגשרים ואת אופי הסכסוך.

תכנון כלכלי מקצועי בחדר הגישור

אצלי בחדר הגישור בוחנים היטב את השאלות הכלכליות, את הצרכים ואת האינטרסים של הצדדים, ומתאימים את חליפת הפתרון הנכון עבורכם, תוך בדיקה של יכולת וצרכים כלכליים ותכנון עתיד שיאפשר ביטחון כלכלי, ואם אפשר גם רווחה כלכלית, בהתאם למצבם הכלכלי הראשוני של המתגשרים, כאשר המטרה היא להגיע לפתרון האופטימלי בהתאם לתנאים הספציפיים.

בניית הסכם ברוח החוק והפסיקה בחדר הגישור

אצלי בחדר הגישור תוצאת ההליך מותאמת לרוח החוק והפסיקה, מתוך ניסיון, בקיאות וידע נרחב בעולם המשפט. אמנם בחדר הגישור איני משיא עצות משפטיות, אבל רוח החוק והפסיקה מתוות את הדרך למציאת פתרון ראוי והוגן, הכול בהתאם לרצון הצדדים.

אף על פי כן, במקרים המתאימים, וכל עוד מדובר ברצון מלא וחופשי של הצדדים, אפשר ולעיתים אף רצוי,לסטות מבניית הסכם על בסיס כללים יבשים ולהתאים את הפתרון לצרכים ולאינטרסים של הצדדים. ובלבד שלא ייווצר עוול כלפי מי מהם.

תוצאות נוספות אפשריות להליך הגישור: