גישור להסכם שלום בית
זוגות רבים חווים משברים, בחלקם קשים ביותר, בחיי הנישואים, אבל חוששים מאוד מפני גירושים. והגם שאנשים רבים מהרהרים בגירושים במהלך חייהם המשותפים, הם לא מעזים לשתף את בן או בת הזוג במחשבות אלו. רק כאשר מגיעים מים עד נפש, או רק כאשר הזוגיות "מתה", הם מעזים להעלות על דל שפתיהם את אפשרות "פירוק החבילה".
הבעיה שלא פעם, בשל הפחד או הנטייה לדחות או אף בכלל לא לקיים שיחות קשות, דהיינו "לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח", כאשר סוף סוף מדברים על גירושין, משהו קרה, הזוגיות "מתה" ואחד מבני הזוג כבר גמר אומר בליבו להתגרש.
בדיוק לשם כך נולד הסכם שלום בית.
הסכם שלום בית מתחלק לשני חלקים:
חלק א', שבו מחליטים שני בני הזוג לתת הזדמנות אחרונה לזוגיות שלהם, אבל ברצינות ובתום לב... כלומר "ללכת על זה בכל הכוח!"
חלק ב', שבו קובעים את תנאי הגירושין במקרה שהניסיון נכשל חלילה.
הניסיון מלמד שהסכם שלום בית טומן בחובו סיכוי אמיתי לתיקון קשר הנישואין בין בני זוג.
וכך זה עובד:
בני הזוג מנהלים משא ומתן באמצעות מגשר מקצועי, ובמסגרתו הם מתחייבים לפנות למטפל מקצועי המתמחה בייעוץ זוגי ואשר מתאים לסוג הסכסוך שלהם, במטרה לעבוד על תיקון הזוגיות, תוך התמסרות מלאה והכרה בכך שחייהם "תלויים מנגד", פשוטו כמשמעו.
בני הזוג מתחייבים לתהליך בכל מאודם מתוך הבנה שלמרות הקשיים, שניהם עדיין רוצים ומוכנים להתאמץ על מנת להציל את הקשר, ומוכנים לשלם את מחיר הקושי הגדול הכרוך בטיפול, בשינוי וביציאה מאזורי הנוחות.
בהסכמת הצדדים ייקבע מראש פרק זמן, לרוב כחצי חצי שנה, שיוקצה לתהליך הבראת הזוגיות במסגרת טיפול. מובן שאין ציפייה לכך שבתוך חצי שנה ייפתרו כל הבעיות, אולם זהו פרק זמן סביר שבמהלכו יהיה אפשר לראות אם הקשר הזוגי אכן עולה על פסים של תיקון.
בתום פרק הזמן שעליו הוסכם בהסכם, יקרה אחד משני דברים:
1. חל שיפור בקשר הזוגי, ובני הזוג מחליטים להמשיך לעבוד על הבראתו. במקרה זה החלק השני של ההסכם אינו מיושם.
2. תהליך תיקון הקשר לא עולה יפה, אפילו אם זה לדעת רק אחד מהצדדים. במצב זה כל אחד מבני הזוג רשאי על פי ההסכם להודיע שמבחינתו הניסיון לתקן את הקשר כשל והוא מבקש להפעיל את החלק השני, דהיינו להתגרש בתנאים שנקבעו בו מראש.
הסכם שלום בית הוא כלי מופלא שעדיין לא נעשה בו שימוש מספיק ונכון ושטרם תפס את המקום הראוי לו בתחום היחסים בין בני זוג. על אחת כמה וכמה כשלבני הזוג יש ילדים, שאז יישומו של הסכם שלום בית הוא הדרך שתבטיח מינימום של פגיעה בילדים במידה שמתגרשים, ובוודאי כאשר מצליחים לתקן ולהבריא את הקשר הזוגי.
הניסיון במקרים רבים מלמד שהסכם שלום הבית "הציל" את חברות הזוגית, דבר שלא קרה במהלך שנים של יעוץ זוגי ללא הסכם שלום בית ברקע.
משהו בממשיות של אפשרות הגירושין, שנוצרה עקב קיומו הסכם שלום הבית, הניע את בני הזוג ל"תדר" חדש בזוגיות והם מצאו עצמם בתהליך אמיתי של תיקון.
הליך התקשרות במסגרת הסכם שלום בית אינו מתאים לכל אחד או לכל מערכת זוגיות, אבל יתרונותיו רבים מאוד:
- הבטחת שלום בית בשני רבדים: ראשית, בעצם הסיכוי להבראת הזוגיות, מה שיוביל כמובן להשכנת שלום בית. שנית, גם אם בסופו של דבר התהליך נכשל, תנאי הגירושים מוסכמים מראש, ולפיכך הגירושים צפויים להתנהל בשלום, מתוך הסכמה והשלמה, ללא מלחמות ומאבקים מכוערים.
- גם אם הליך ההבראה נכשל, אזי הגירושים לא נופלים על מי מבני הזוג כרעם ביום בהיר, אלא לאחר תהליך של הפנמה, הכלה והשלמה, מה שמסייע בהפחתת הנזקים לילדים ולבני הזוג עצמם, ומרכך את הטראומה הכרוכה בגירושים.
- הסכם שלום בית מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לתיקון ולריפוי הזוגיות. כאשר אפשרות הגירושים נראית ממשית ו"חרב כריתת הברית הזוגית מונחת בפועל מעל צווארם של בני הזוג", אזי הרצונות האמיתיים של בני הזוג מתגלים. לבני הזוג מתחוור באופן מוחשי וברור מה צופן להם העתיד במידה שהתהליך לא יצלח, וזה כשלעצמו מגביר את נכונותם להקריב יותר ולהתאמץ למען הצלחתו.
- ניהול משא ומתן במסגרת הליך שלום בית, כאשר בני הזוג עדיין רוצים ומאמינים שניתן להבריא את הקשר, צפוי להביא לתוצאה הוגנת ונכונה יותר של תנאי הגירושים, אם אלה אכן יהיו בלתי נמנעים, וכך יימנעו מניפולציות כוחניות ושנאת חינם.
- הסכם שלום בית מאפשר לקיים שיח בוגר ואמיתי ולהגיע לתוצאות המיטביות עבור שני בני הזוג.
- הסכם שלום בית משפר את הסיכויים לתקשורת בריאה בין בני הזוג גם לאחר הגירושים, במידה שזו תהיה בסופו של דבר תוצאת התהליך.
